קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי רפואי
מה הוא קשר סיבתי? בכל פגיעה בעבודה, על מנת שנפגע יקבל את הפיצוי המגיע לו, חייבים להוכיח כי הבעיה או הבעיות הבריאותיות מהן הוא סובל נגרמו בעבודה ועקב העבודה. קביעה חשובה זו קרויה "קשר סיבתי". במקרים מסוימים, קביעת הקשר הסיבתי יחסית פשוטה. אם עובד נפל מסולם ושבר את ידו, הקשר הסיבתי ברור וזו תאונת עבודה.
במחלות מקצוע, לעיתים הקשר הסיבתי ברור. כגון הרעלת כספית מחשיפה מוכחת ומספקת לכספית. אבל יש גורמים שמטשטשים את הקשר הסיבתי. למשל, אם עבר זמן ממושך בין הפגיעה לבין הפניה לקבלת טיפול רפואי. כמן כן במקרה בו סוגי פגיעות מהן סובל הנפגע שונות מהצפוי ביותר במקרה זה.
לדוגמא: מ.ש. עובד בבנק בעבודה משרדית. ביום בהיר אחד, המנהל שלו מזמן אותו לשיחה ומודיע לו כי היו תלונות על עבודתו, לכן הוא מפוטר. מ.ש. מגיב לבשורה בהלם ודאגה, אבל למרות זאת, מסיים איכשהוא את יום העבודה והולך לביתו, שם מספר לאשתו את הבשורות המרות. למחרת בבוקר, בעת קימה ממיטתו, נתקף מ.ש. בכאבים לוחצים בקדמת החזה וקוצר נשימה. הכאבים הולכים וגוברים ואשתו המבוהלת לוקחת אותו לחדר מיון. שם מאובחן כסובל מאוטם נרחב בשריר הלב. יש לציין כי מ.ש. כבר סבל בעבר מכאבים בחזה והוא ידוע כסובל ממחלת לב כלילית מזה שנים, בגינה מטופל בכדורים שלוקח כל יום, אך לא סבל מאוטם בשריר הלב בעבר.
האם קיים קשר בין ההודעה המרה שקיבל מ.ש. על הפסקת עבודתו לבין האוטם ממנו הוא סובל עכשיו? האם העובדה שהתקף הלב לא הופיע מייד עם הודעת הפיטורין אלא שעות אחרי ההודעה, כאשר שהה בביתו, שוללת את הקשר הסיבתי בין מחלתו לבין העבודה? האם העובדה שהוא סבל כבר קודם ממחלת לב כלילית שוללת את הקשר הסיבתי?.....אלה שאלות מורכבות היכולות לקבל מענה רק מגורם רפואי בקיא ומנוסה בתחום.
לכן קביעת הקשר הסיבתי במקרים רבים לא פשוטה, והנפגע נזקק לעזרה מקצועית של רופא תעסוקתי שיקבע אם קיים קשר בין האירוע או העבודה לבין הפגיעה או המחלה.
מרכיב נוסף המסבך עוד יותר את קביעת הקשר הסיבתי הוא נושא הגרימה לעומת ההחמרה.
קשר סיבתי של גרימה, הוא כאשר מחלת המקצוע נגרמה בכללותה על ידי הגורם המזיק בעבודה. קשר סיבתי של החמרה, נקבע כאשר הגורם המזיק בעבודה החמיר מחלה שהייתה קיימת מקודם (למשל, אדם הסובל מירידה בשמיעה משירותו בצה"ל ועקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה נגרמת לו ירידה נוספת בשמיעתו, או, חולה אסטמה בשל רגישות יתר לקרדית אבק הבית שעובד בחשיפה לאבק והחשיפה לאבק בעבודה גורמת להחמרה במחלתו). בסיכום, עניין הקשר הסיבתי מסובך ורק מומחה בכיר בתחום הרפואה התעסוקתית, בעדיפות בעל ידע משפטי, מסוגל לעסוק בו ולהצליח בהוכחת האמת במקרים אלה.
כדאי לך לדעת כי על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעתך כפגיעה מהעבודה, הוא בודק אם קיימים מספר תנאים, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה רפואית. תנאים אלה, שהם מחויבים בכל מקרה ומקרה, וכמובן במקרה שלך, יוכיחו בסוף תהליך בדיקתם, אם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה (תאונה, מחלת מקצוע או נזק ממיקרוטראומה), לבין הפגימה או הפגימות שנגרמו לך.
התנאים העובדתיים הם: - שאכן היה אירוע תאונתי או שהייתה חשיפה משמעותית לגורם מזיק בעבודה.
- שהפגיעה נגרמה תוך כדי העבודה ועקב העבודה .
בנוסף קיימים תנאים רפואיים לעניין הפגימה הגופנית, כגון:
עצם קיומה של פגימה, המוגבלות או הנכות שנוצרו בגללה. הקשר ביניהן לבין התאונה. תנאים אלה עונים לשאלה ברורה: האם החבלה או החשיפה הנידונות יכולות לגרום לפגימה מהסוג שהנך סובל/ת?
קח בחשבון כי נטל ההוכחה בשאלת קיום הקשר הסיבתי מוטל על התובע , לכן עליך יהא להוכיח מול הרשויות כי הפגימה/ות מהן הנך סובל נובעות מעבודתך או לפחות שהן הוחמרו על ידי תנאי עבודתך.
הרופא המוסמך ביותר לקבוע נוכחות של קשר סיבתי הוא מומחה ברפואה תעסוקתית. מפני שקיימים שני סוגים של קשר סיבתי (קשר סיבתי רפואי וקשר סיבתי משפטי), עדיף לפנות לרופא מומחה ברפואה תעסוקתית שהוא גם בעל ידע משפטי. המוסמך לקבוע קשר סיבתי רפואי הוא מומחה לרפואה תעסוקתית. לכן חשוב במקרים אלה להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה בכיר ברפואה תעסוקתית שגם יהא מנוסה בענייני ביטוח לאומי, אשר יוכל לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגימה ממנה הנך סובל/ת לבין עבודתך.
עוד דוגמה מיוחדת במינה : בקע מפשעתי אם הנך סובל/ת מבקע מפשעתי שנגרם מעבודתך, בשל שכיחות הבקע באוכלוסייה הכללית (וזאת ללא קשר עם גורמים הקשורים לעבודה), חוק הביטוח הלאומי קובע דרישות מיוחדות במקרה זה.
על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בבקע המפשעתי כקשור סיבתית לעבודה, נקבע בחוק: "אין רואים בקע מפשעתי כפגיעה בעבודה אלא אם כן: א - הבקע הופיע תוך כדי עבודה כתוצאה ממאמץ בלתי רגיל או פגיעה ישירה בדופן הבטן. ב` - עקב הופעת הבקע הפסיק התובע את עבודתו וקיבל טיפול רפואי בתוך 72 שעות. ג` - התובע הודיע למוסד או למעביד על התקף כאבים בתוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם. אולם, המוסד ראשי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור."
אם הנך סבור שהמחלה ממנה אתה סובל נגרמה מעבודתך (בהווה או בעבר) או שעבודתך גרמה להחמרה במצב קיים (כמו מקרה האסטמה המתואר לעיל או אדם הסובל ממחלת עור שהוחרפה ממגע עם חומר כלשהו בעבודה, או כל מחלה אחרת חשודה בקשר עם העבודה), עליך לפנות לרופא התעסוקתי. הוא המומחה המוסמך ביותר לקבוע קשר של גרימה או קשר של החמרה בין העבודה לבין המחלה. במקרים המתאימים , תינתן חוות דעת רפואית של המנהל הרפואי היוצא של המוסד לביטוח לאומי בכל הארץ, מומחה לרפואה תעסוקתית בכיר, בעל תואר שני בלימודי משפט, בעל ניסיון של מעל 20 שנה בכתיבת חוות דעת. חוות דעת ייחודית, מבוססת ומכובדת על ידי כל הגורמים הרלבנטיים. טופס 250 כאמור לעיל, על מנת להתחיל שלב זה, עליך להצטייד באישור המעביד ("טופס 250"), שהוא אישור חתום על ידי המעביד המאשר שהפגיעה אכן קרתה בעבודה.
לטופס 250 שימוש כפול: - אישור מול המוסד לביטוח לאומי לגבי היותה של הפגיעה קשורה לעבודה.
- אמצעי תשלום לשירות הרפואי שיטפל בפגיעה.
אם נפגעת, הנך רשאי/ת לפנות לכל שירות רפואי ציבורי. בסופו של דבר הטיפול שניתן לך בשל הפגיעה בעבודתך, ישולם לשירות הרפואי על ידי המוסד לביטוח לאומי.
|