054-4729919דרך התקווה 9 דירה 6 קומה 2 גני תקווה 5591252
ביטוח לאומי
דמי פגיעה: השלב הראשון בתביעתך
דמי פגיעה הם תשלום שמחליף את שכרך למשך התקופה שבה היית מושבת מעבודתך עקב בעיה או מצב רפואי שנובעים מפגיעה בעבודה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי. גובה דמי הפגיעה הוא 75% משכרך הממוצע ברוטו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה בעבודה.
במשך כמה זמן תקבל דמי פגיעה? תשלום דמי פגיעה הוא למשך 91 יום מיום הפגיעה בעבודה לכל היותר, ותשעת הימים הראשונים משולמים על ידי המעביד. לפגיעות שנגרמו לפני 1.2.2002 אי-הכושר המרבי הוא 182 יום (בשנת 2002 היה שינוי חקיקה שקיצר את תקופות התשלומים).
איך תקבל דמי פגיעה? מה האישורים הדרושים? אם נפגעת בעבודה, על מנת שתוכל לקבל דמי פגיעה, עליך להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור מהמעביד על זה שהפגיעה נגרמה במשך ועקב העבודה (טופס 250 אם הנך שכיר, טופס 283 אם הנך עצמאי).
בנוסף לאישור המעביד, עליך להמציא תעודת רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. בתעודה זו מציין הרופא של שירות רפואי מוסמך (קופת החולים או בית חולים) את מהות הפגיעה, את האבחנה שלו, את ממצאי הבדיקה שנמצאו אצלך ואת משך הזמן אינך כשיר/ה לעבודתך או לכל עבודה אחרת.
אישורים מרופאים פרטיים שאינם שייכים לשירות רפואי מוסמך לא מתקבלים על ידי המוסד לביטוח לאומי .
האם קיימת התיישנות בתביעה? לתביעות בשל דמי פגיעה מועד התיישנות אשר חל שנה מיום האירוע. יחד עם זאת, המוסד לביטוח לאומי אינו דוחה תביעה לדמי פגיעה בהתבסס אך ורק על עניין ההתיישנות. לאחר שהוכרה פגיעה כתאונת עבודה, אין מועד התיישנות לתביעת נכות מעבודה.
האם תביעתך עלולה להידחות? מדוע? במקרים מסוימים, המוסד לביטוח לאומי לא מקבל את תביעתך לאחר שנפגעת בעבודה. בין הסיבות השכיחות לדחייה :
התעודה הראשונה לנפגע בעבודה ניתנה שלא על ידי רופא מוסמך במסגרת תפקידו. למשל: תעודה שקיבלת במסגרת חברות בינך לבין הרופא למטופל, תעודה שלא הונפקה במסגרת מוסד מוסמך (בית החולים או קופת החולים בה הרופא עובד) או תעודה רטרואקטיביות ללא נימוק סביר.
הדחייה יכולה להיגרם מהיעדר קשר סיבתי בין האבחנות שהרופא רשם בתעודה לבין הפגיעה שהוכרה.
מה יקרה אם התאונה גרמה להחמרה של מצב שכבר היה קיים אצלך? יתכן שהפגימה שנגרמה על ידי תאונה בעבודה אינה קשורה במלואה לתאונה זו, אלא הייתה קיימת אצלך טרם התאונה. במקרה זה, מגדיר המוסד לביטוח לאומי כי קיים "מצב קודם".
"מצב קודם" נקבע אך ורק אם קיים רישום ברישומים או בכרטיסים הרפואיים שלך, המצביע על קיום בעיה רפואית שמשליכה על הפגימה הנטענת. קיום מצב קודם יביא להכרה בפגימה הנטענת כ"החמרה המצב הקודם". במקרה זה, הוועדה הרפואית תקבע עד כמה החמירה התאונה את מצבו של הנפגע ותנכה את אחוז הנכות שהיא מיחסת למצב הקודם מסך הכל אחוז הנכות .
חשוב במקרים אלה להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה בכיר ברפואה תעסוקתית , מנוסה בחוקים, בתקנות ובנהלים של המוסד לביטוח לאומי, אשר יקבע ראשית כל אם אכן מדובר במצב קודם או בהחמרה של מצב קיים ויידע לייחס משקל נכון לכל אחד מהמצבים (מה המשקל של המצב הבריאותי שהיה קיים אצלך טרם התאונה ומה המשקל של הפגיעה שנגרמה בתאונה או בפגיעה בעבודה הנדונה).
היבט נוסף חשוב ביותר במקרים אלה הוא קביעת הקשר הסיבתי הן מבחינה עובדתית והן מבחינה רפואית. רק רופא תעסוקתי בכיר ומנוסה מאד בענייני הביטוח הלאומי יהא מסוגל לחוות את דעתו באופן מתאים העוזר לך בצרכיך.
במקרים המתאימים , תינתן חוות דעת רפואית של המנהל הרפואי היוצא של המוסד לביטוח לאומי בכל הארץ, מומחה לרפואה תעסוקתית בכיר, בעל תואר שני בלימודי משפט, בעל ניסיון של מעל 20 שנה בכתיבת חוות דעת. חוות דעת ייחודית, מבוססת ומכובדת על ידי כל הגורמים הרלבנטיים.