|
מה זה פגיעה בעבודה? בישראל פגיעה בעבודה כוללת בעצם שני מושגים: תאונת עבודה ומחלת מקצוע. קיים מושג שלישי, מיקרוטראומה, שהוא מושג משפתי שנולד מהצורך להגדיר מצב שלא ניתן לכלול אותו בהגדרת תאונה או מחלה הנובעות מעבודה. פגיעה בעבודה גם חייבת לפגוע ביכולתך לעבוד.
בהתאם לחוק, כל עובד במדינת ישראל מבוטח במוסד לביטוח לאומי, לכן עליך לבדוק פרט זה אם חלילה נפגעת בעבודה. במקרה שנפגע בתאונת עבודה, במחלת מקצוע או ממנגנון המיקרוטראומה, הנך זכאי/ת לפנות באופן מסודר למוסד לביטוח לאומי על מנת שתוכל/י לקבל את הזכויות שמקנה החוק, כגון דמי פגיעה (לתקופה של עד 91 יום), עמידה בפני ועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות (במקרה שנשארו לך מגבלות תפקודיות מהפגיעה), כמו כן הועדה תקבע אם הנך זכאי/ת למענק או לקצבת נכות בגין הנכות שנגרמה לך.
תאונת עבודה תאונת עבודה היא אירוע שקורה באופן פתאומי והוא בלתי צפוי, המתרחשת תוך כדי עבודתך ועקב עבודתך, או אם הנך עצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך.
בדרך כלל, ניתן לשייך את תאונת העבודה לגורם מוגדר וחיצוני הפוגע בגוף או בנפש, וכתוצאה ממנו נגרם לאדם גופני או נפשי. הדוגמה הכי פשוטה היא עובד הנופל מסולם וסובל משבר בזרועה, או במקרה של נפש, עובד שנחשף לאירוע דרמטי מאד (שוד, רצח וכו`) ושסובל לאחר מכן מתסמונת נפשית לאחר חבלה.
החוק מכיר גם כתאונת עבודה בתאונה שאירעה בנסיבות אחרות כגון:
בדרכך ממעונך (או מהמקום שהנך לן בו) אל עבודתך, או מן עבודתך אל מעונך, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. אם הנך עובד/ת השכיר/ה - במקום את/ה או חבריך לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, או בדרכך מן העבודה, אל המקום בו הנך סועד, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה. אם הנך עובד/ת השכיר/ה , חבר ועד העובדים של מקום עבודתך או אם הנך חבר ועד מושב עובדים - בשעת מילוי תפקידך זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכך למלא את התפקיד ובדרכך חזרה. אם הנך עובד/ת השכיר/ה - בדרכך מן העבודה או ממעונך אל מקום בחינה שהנך נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכך חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונך. בשעת עבודתך במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשית להצלת גוף או רכוש, או שמנעת נזק לגוף או לרכוש. בשעת עבודתך, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בך אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלך לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי. אם אירעה לך תאונה בדרכך, כאשר, הפסקת דרכך המקובלת בהפסקה של ממש או סטית ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקך, התאונה לא תיחשב לתאונת עבודה. אבל תאונה שאירעה לך בדרכך, אם הפסקת את דרכך או סטית ממנה כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהנך מתפלל בו , או כדי ללוות את ילדיך אל גן הילדים, מעון הילדים וכדומה או לחילופין כדי להחזירם משם, התאונה כן תיחשב לתאונת עבודה. מחלת מקצוע בישראל קיימת רשימה סגורה הכוללת 54 מחלות מקצוע. רשימה זו נמצאת כעת בהליך חידוש ושינוי. השינוי יתבסס ככל הנראה על הרשימה המקובלת על ידי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO). מחלת מקצוע היא אחת מרשימה זו הכלולה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954. לדוגמא, קיימות מחלות מקצוע מסוג הרעלות הנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים (למשל, הרעלת כספית, ארסן, כרום, ממיסים אורגניים כדומה).
סוג אחר של מחלות מקצוע הוא מחלות אופייניות לעובדים במקצועות מסוימים, או בתנאי עבודה מיוחדים (כגון "מחלת החפרים", מושג מיושן שמופיע ברשימה למרות שלעולם לא אובחן מקרה של המחלה כמחלת מקצוע בארץ, סיליקוזיס אצל עובדים החשופים לצורן דו-חמצני כגון במפעלי שיש, מחצבות וכו`. כמובן מוכרת ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה, מחלות בשריר ובגידים במקצועות מיוחדים אשר נשקלים כל אחד לגופו על פי סוג ועוצמת המאמץ או הלחץ על אברים אלה וכדומה.
בתאוריה, חוק הביטוח הלאומי אינו מכיר במחלות מקצוע אשר התקנות אינן נוקבות בשמן. למעשה, גם מצבי חולי אשר לא מופיעים ברשימת מחלות המקצוע מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, אך במקרים אלה (שהם אולי השכיחים ביותר), נדרשות הוכחות מוצקות לגבי החשיפות בעבודה, הקשר הסיבתי ונסיבות המחלה, אשר רק מומחה לרפואה תעסוקתית בעל ידע וניסיון בתחום הביטוח הלאומי מסוגל לספק.
מיקרוטראומה המוסד לביטוח לאומי מכיר גם בפגיעות בעבודה אשר התפתחו לאורך זמן ולא באירוע בודד. לדוגמא, מחלות ניווניות של עמוד השדרה כגון בקע בדיסק הבינחולייתי אצל עובדם העוסקים בהרמת משאות כבדים, דלקת במרפק (אפיקונדיליטיס) אצל עובדים המבצעים תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות כגון הברגות וכו`.
ליקויים בריאותיים כאלה הן תוצאה של פגיעות זעירות, שרק בהצטרפן, גורמות לנזק. בדרך כלל קיימת דרישה באשר לביצוע תנועות חוזרות ונשנות, שוות או דומות ואינספור פעמים במשך יום העבודה על ידי העובד, על מנת שמנגנון המיקרוטראומה ייחשב כגורם המחלה.
כך לדוגמה, מזכירה אשר עובדת במשך כל שעות עבודתה בקלדנות, זאת במשך שנים רבות, וסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בכפות ידיה, עשויה לקבל הכרה מהביטוח הלאומי לגבי מחלות מקצוע, אך זאת בתנאי שאינה סובלת ממחלות או מצבים אחרים אשר היו עלולים לגרום לאותה מחלה. הוכחת מחלת מקצוע במנגנון המיקרוטראומה במקרים אלה וברוב המקרים קשה.
אם הנך סבור שהמחלה ממנה אתה סובל נגרמה מעבודתך (בהווה או בעבר) או שעבודתך גרמה להחמרה במצב קיים (כמו מקרה האסטמה המתואר לעיל או אדם הסובל ממחלת עור שהוחרפה ממגע עם חומר כלשהו בעבודה, או כל מחלה אחרת חשודה בקשר עם העבודה), עליך לפנות לרופא התעסוקתי. הוא המומחה המוסמך ביותר לקבוע קשר של גרימה או קשר של החמרה בין העבודה לבין המחלה.
במקרים המתאימים , תינתן חוות דעת רפואית של המנהל הרפואי היוצא של המוסד לביטוח לאומי בכל הארץ, מומחה לרפואה תעסוקתית בכיר, בעל תואר שני בלימודי משפט, בעל ניסיון של מעל 20 שנה בכתיבת חוות דעת. חוות דעת ייחודית, מבוססת ומכובדת על ידי כל הגורמים הרלבנטיים.
|
|